פניה ישירה למזכירות הקיבוץ   02-5348621
חירום 


דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה



 
קריית ענבים הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל באזור ההר בשנת תר"פ 1920בין מקימי "תנובה" על ידי שווק חלב ותוצרתו לתושבי ירושלים כבר משנות ה-20. בסיס "הגנה" ופלמ"ח במאבק על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות ב-1948.
בשנים 1913–1914 נרכשו קרקעות דִּילְבּ, לימים קריית ענבים, מהאפנדי של אבו גוש על ידי "החברה להכשרת היישוב" בראשות ד"ר ארתור רופין. הרכישה כללה כ-2,000 דונם באזור עין חמד על כביש ירושלים. לאתר הגיעו חלוצים אנשי העלייה השנייה, בהם יעקב פת, אשר הכשירו את הקרקע ונטעו בה עצי זית. הנקודה נעזבה ב- 1914 ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוחלט ב"מחלקת ההתיישבות" שהקים "ועד הצירים", לימים "ההנהלה הציונית", על הכשרת הקרקעות בדילב, ועל הקמת ישוב באתר בידי חלוצים אנשי העלייה השלישית. בשנת 1920 עברו הקרקעות לרשות "הקרן הקיימת לישראל". בעבודות הכשרת הקרקע השתתפו כמה חבורות חלוצים וחלוצות; ביניהם אנשי גדוד העבודה ו"השומר הצעיר"; חבורות אלו הקימו אחר כך יישובים בעמק יזרעאל. קבוצת החלוצים אשר יועדה להתיישבות של קבע באתר, נוסדה באוקראינה בשם: "קואופרטיב ארץ ישראל". היא הורכבה משתי קבוצות של חניכי "החלוץ": קבוצת "ארץ ישראל", מפרֵלוקי, וקבוצת "למתנדבים בעם" מקמניץ-פודולסק.
 
 
ראשית הקיבוץ
בשנים 1913–1914 נרכשו קרקעות דִּילְבּ, לימים קריית ענבים, מהאפנדי של אבו גוש על ידי "החברה להכשרת היישוב" בראשות ד"ר ארתור רופין. הרכישה כללה כ-2,000 דונם באזור עין חמד על כביש ירושלים. לאתר הגיעו חלוצים אנשי העלייה השנייה, בהם יעקב פת, אשר הכשירו את הקרקע ונטעו בה עצי זית.
Kiryat Anavim.jpg
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוחלט ב"מחלקת ההתיישבות" שהקים "ועד הצירים", לימים "ההנהלה הציונית", על הכשרת הקרקעות בדילב, ועל הקמת ישוב באתר בידי חלוצים אנשי העלייה השלישית. בשנת 1920 עברו הקרקעות לרשות "הקרן הקיימת לישראל". בעבודות הכשרת הקרקע השתתפו כמה חבורות חלוצים וחלוצות; ביניהם אנשי גדוד העבודה ו"השומר הצעיר"; חבורות אלו הקימו אחר כך יישובים בעמק יזרעאל. קבוצת החלוצים אשר יועדה להתיישבות של קבע באתר, נוסדה באוקראינה בשם: "קואופרטיב ארץ ישראל". היא הורכבה משתי קבוצות של חניכי "החלוץ": קבוצת "ארץ ישראל", מפרֵלוקי, וקבוצת "למתנדבים בעם" מקמניץ-פודולסק.
ששה חלוצים ראשונים, ביניהם חלוצה אחת, נשלחו על ידי האספה המייסדת של הקבוצה: יהודה לביטוב, אברהם ליכטרוב-בן-נריה, זיתה גולשטיין, שלום קאושנסקי, והאחים עזריה ואברהם ברכר-קריתי. הם יצאו לארץ על סיפון האוניה "רוסלאן", אשר הפליגה מנמל אודיסה לארץ ישראל ב-1919,ועל סיפונה 637 עולים רשמיים, ועוד כמה מעפילים נסתרים. לאחר הגיעם לארץ ישראל, התיישבו בקרית ענבים והניחו את היסוד החומרי לשאר החבורה.
 
לביטוב מנהיג הקבוצה רשם בכתב העת "הפועל הצעיר":
צִבור הפועלים שהתרכזו פה בחדשי הקיץ עסוק בהכשרת האדמה, מלקטים ומסקלים את האבנים, משמידים את הקוצים, בונים ומקימים את המדרגות העתיקות. זוהי התחלת העבודה הגדולה העומדת לפנינו בסביבות ירושלים, ההרים עוטים שוב את לבושם העתיק, הקרקע שלא ראה מעודו מחרשה אירופאית, נהפך בחרישה קיצית עמוקה. למקום זה נשקף עתיד מזהיר. בזיעת העובד יכוסו ההרים החשובים ביערות, וכשיקומו ההרים לתחיה יקומו לתחיה גם האנשים, תוקם לתחיה גם ירושלים.
– יהודה לביטוב, מכתב מדילב, הפועל הצעיר, 45, י"ג באלול תר"ף, 27 באוגוסט 1920, עמ' 14.
שנות ההקמה
עשר השנים הראשונות היו קשות למייסדי היישוב. ההתיישבות בהר היה רצופות בקשיים וכשלונות. הקושי העקרי היה מצוקת המים. בתכנון המוקדם היו אמורים לקבל מים ממעיין דילב הסמוך. אולם התברר כי הוא מעיין אכזב, ועם תום החורף פסקה אספקתו. המתיישבים נאלצו להביא מים מבור מים מרוחק, או לקנותם משכניהם הערבים בעין נקובא ולהובילם בחביות על גבי חמור או עגלה. חברי קריית ענבים נאלצו להתמודד עם בעיות בריאות קשות, ואף עם תמותה בעקבותיהן, בעיקר בקרב הילדים. העבודה הייתה מפרכת, המים היו מזוהמים בחיידקים, תנאי מגורים בלתי הולמים, והתנאים הסניטריים ירודים. כל אלו נתנו במתיישבים את אותותיהם. חברי הקיבוץ שחלו במחלות קשות עזבו ארעית לאזור חם בארץ, וחזרו אליו רק לאחר תקופת הבראה.
מנהיגי התנועה הציונית ראו בקיבוץ קריית ענבים משק חקלאי חלוצי, ראשון בשרשרת יישובים שיקומו, ויספקו לתושבי ירושלים תוצרת חקלאית; הוא יהיה חוליה חשובה בשרשרת כפרים עבריים אשר יקומו סביב העיר. אך לנוכח הקשיים המרובים, הביעו המוסדות המיישבים ספקות באשר לעתיד היישוב. ובנוסף, בשנת 1920 החליטה "ועדת הראורגניזציה" של "ההנהלה הציונית" לצמצם את תמיכת ההסתדרות הציונית בהתיישבות השיתופית בהר, כמו באתרים אחרים בארץ, מפאת משבר תקציבי. בזכות התערבותם של רופין והאגרונום עקיבא אטינגר המשיכה הקרן הקיימת לתמוך באנשי קריית ענבים, שלא איבדו תקווה; והם החלו לתכנן את ענפי המשק. הוחלט על גידול ירקות, הקמת לול, רפת, כוורת, ועל הכשרת שטחי פלחה, כרמים ומטעי נשירים. קק"ל הקימה ביישוב תחנת ניסיונות לבדיקת אפשרויות ההתיישבות בהר. התברר כי ישנו ביקוש רב לחלב טרי ומוצריו. בשנים 1922-1923 נרכשו פרות וענף הרפת החל להניב הכנסות. ב-1927 בעקבות רכישת פרות בהולנד נסקה תפוקת החלב קריית ענבים לגבוהה בארץ, והתחולל מהפך כלכלי מהפסד לרווח נקי.
עד שנת 1924 התוצרת החקלאית של הקיבוץ שווקה דרך "המשביר". בשנה זו התארגנו חברי קריית ענבים יחד עם חקלאים במושבה מוצא ובמושב עטרות. והוחלט על הקמת קואופרטיב ליצרני חלב במחוז ירושלים בשם "המחלבה המשותפת של משקי העובדים". בראשיתה, שכנה המחלבה במחסן בשוק מחנה יהודה במרכז העיר. ב-1925 הקימו אנשי קריית ענבים בירושלים, לראשונה בארץ, מזנוני זיכיון למכירת חלב שתייה ותוצרת חקלאית בשם "תנובתנו". בשנים 1926-1927 הם איחדו את המחלבה בירושלים, אל תחת קורת גג ארצית של איגוד חקלאים חברי ההסתדרות הכללית. איגוד זה, שהוקם על ידי אליעזר יפה, נקרא בשם: "תנובה".
בשנת 1940 הועלתה לראשונה הצעה להקמת בית מרגוע בקיבוץ. פונו כמה בתים ביישוב, סודרו מטבח ושירותים. ובמשך שני חודשי הקיץ התארחו בקרית ענבים כ-300 אורחים. הענף החדש זכה להצלחה רבה. הוקמו גם סדנאות ובתי מלאכה; תחילה רק לצורכי המשק. אך עם תוספת במיכון ובכוח אדם מקצועי החלו לייצר מוצרים גם למכירה. כמו כן הוקמו ענפי שרות נוספים: מכבסה, מתפרה וסנדלריה.
בין מאורעות תרפ"ט למלחמת השחרור[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוב שנות המנדט הבריטי קריית ענבים היה יישוב עברי בודד מוקף כפרים ערביים; ובכל תקופה של מתיחות היה מוקד להתקפות. ב-1921 נחפרו חפירות הגנה ראשונות, מהצריפים עד לבנין האבן היחיד, שבו הייתה הרפת. במאורעות תרפ"ט 1929 נהרסו חולדה, הר-טוב וכפר אוריה. במאורעות תרצ"ו 1936 ניסו ערבים לחדור אל היישוב; והוקמו עמדות מגן באתרים נקודתיים גבוהים בשטח היישוב, הקרויים: "המזבח" וה"סנטוריום", ומעל היישוב, במעלה ההר.
במלחמת השחרור מילאו קיבוץ קריית ענבים, וקיבוץ מעלה החמישה, הסמוך לו, תפקיד חשוב באכסנת הכוחות הלוחמים של ההגנה, הפלמ"ח, ולאחר מכן, צה"ל. מיקומו הגאוגרפי הנחבא בין ההרים, ועם זאת בקרבת העיר על אם הדרך לירושלים אפשר למקם בקיבוץ בסיס אמונים מרכזי, וכנקודת יציאה לקרבות הרבים שהתחוללו באזור. רבים נפלו בסביבות קריית ענבים במאבק על פתיחת הדרך לירושלים ועל ההגנה על היישוב עצמו; הם נטמנו בבית הקברות הצבאי בקריית ענבים. ב-25 במאי 1948 התקיפו כוח משורין של הלגיון הירדני את קריית ענבים והגיעו עד לגדרות היישוב. לאחר קרב קשה נבלם הכוח כקילומטר אחד מצפון ליישוב. ושם נקבע קו הגבול של מדינת ישראל עד למלחמת ששת הימים.
לאחר הקמת המדינה
החל פיתוח מזורז של הקיבוץ. נוספו קרקעות חקלאיות, הוקמה רשת השקיה אשר חוברה אל המוביל הארצי, נבנו לולים ורפתות חדשים, והוכנסו מיכון ואוטומציה מודרניים למפעלי הקיבוץ.
בשנת 2005 הקיבוץ הופרט ועבר למודל "רשת ביטחון".
 


נקודות חן בקיבוץ
לפרטים נוספים...


שכנים
יישובים שכנים לקיבוץ
לפרטים נוספים...
 

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2018 (c)