קרית ענבים הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל באזור ההר בשנת תר"פ 1920 בין מקימי "תנובה" על ידי שווק חלב ותוצרתו לתושבי ירושלים כבר משנות ה-20.
בסיס "הגנה" ופלמ"ח במאבק על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות ב-1948.
בשנים 1913–1914 נרכשו קרקעות דִּילְבּ, לימים
קרית ענבים, מהאפנדי של אבו גוש על ידי "החברה להכשרת היישוב" בראשות ד"ר ארתור רופין. הרכישה כללה כ-2,000 דונם באזור עין חמד על כביש ירושלים. לאתר הגיעו חלוצים אנשי העלייה השנייה, בהם יעקב פת, אשר הכשירו את הקרקע ונטעו בה עצי זית. הנקודה נעזבה ב- 1914 ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוחלט ב"מחלקת ההתיישבות" שהקים "ועד הצירים", לימים "ההנהלה הציונית", על הכשרת הקרקעות בדילב, ועל הקמת ישוב באתר בידי חלוצים אנשי העלייה השלישית. בשנת 1920 עברו הקרקעות לרשות "הקרן הקיימת לישראל". בעבודות הכשרת הקרקע השתתפו כמה חבורות חלוצים וחלוצות; ביניהם אנשי גדוד העבודה ו"השומר הצעיר"; חבורות אלו הקימו אחר כך יישובים בעמק יזרעאל. קבוצת החלוצים אשר יועדה להתיישבות של קבע באתר, נוסדה באוקראינה בשם: "קואופרטיב ארץ ישראל". היא הורכבה משתי קבוצות של חניכי "החלוץ": קבוצת "ארץ ישראל", מפרֵלוקי, וקבוצת "למתנדבים בעם" מקמניץ-פודולסק.